איך לפתח מוסר עבודה

איך לפתח מוסר עבודה

שואלים איך לפתח מוסר עבודה אצל העובדים?

מה יגרום לעובדים שלכם להפוך למסורים וטובים יותר?

לפנייכם חמשה אירועים שכיחים במקומות עבודה, עובד שלא מחתים כרטיס, יוצא להפסקה ממושכת או שבזמן העבודה מבצע עבודות לשימוש בייתי. אז איך מתמודדים?

הכל מתחיל בהחתמת הכרטיס – מקומות עבודה רבים מחייבים את העובדים להחתים כרטיס בתחילת וסיום כל יום. כרטיס פשוט, כזה שהעובד מעביר בכל תחילת יום ואינו מזוהה בצורה ייחודית, מהווה הזמנה לפירצה אל מול העובד ואמות המוסר שלו עצמו. מספיק שפעם אחת העובד יצטרך לצאת מוקדם באמצע היום ובאותו החודש הוא יקבל הערה על איחורים או חיסורים, אזי הוא יעדיף "לאפשר" לעמית לעבודה לחתום במקומו יציאה באותו היום. כרטיס עובד פשוט מאפשר לעובד להעביר את הכרטיס לחבר ולוודאי כי עובד יחתום עבורו.
מומלץ לעבור לכרטיס אלקטרוני, להוסיף מצלמות, או לבור למערכת כניסה באמצעות טביעת אצבע של העובד. אומנם מדובר בפתרונות טכנולוגיים יקרים. אך פיתוח אמות המוסר של העובד ובין היתר פיתוח מוסר העבודה של העובד, מגיעות קודם כל מאכיפה של חוקים בסיסיים ובנוסף יצירת נורמות חברתיות.  כמובן שבמקביל יש לפתח מוסר, אמינות ונאמנות הדדית בין העובדים למקום – אין דבר החזק מתחושת מחויבות ותחושת שייכות.

יציאה להפסקות ממושכות נטייה למתוח ולבחון את הגבולות קיימת אצל רבים, תמיד יש כמה שגם יצליחו אם ההנהלה הישירה לא תעצור את זה מיידית. החשש הגדול ביותר ממתיחת הגבולות של אחד העובדים שהיא תזמין את ייתר העובדים לנהוג באופן דומה. ולכן על מנת לפתח מוסר עבודה אצל העובד ולהתמודד עם עובד היוצא להפסקות ממושכות, שדרו מסר אחיד ועכבי לכלל העובדים, דאגו להעיר לעובדים ברגע שיש איחורים, ערכו שיחות ואזהרות ובמידת הצורך השתמשו בסנקציות

שימוש אישי בשירותי האינטרנט – למרות שזה ברור לכל אחד שבזמן עבודה לא עוסקים בעניינים אישיים, עדיין מאוד נפוץ למצוא עובדים העושים זאת בין לבין "כולה דקה להזמין תור לילד באתר". הדקות האלה יכולות להיות לא רק "ספורות" ובעיקר מוציאות את העובדים מהרצף המחשבתי ושאמור להיות ממוקד לצורכי העבודה. תופעות שהן כביכול ברורות לכולם אבל לא ממוסדות או מוגדרות במנהלי המקום, נמצאות בפועל בתחום האפור. אז הגדירו שחור על גבי לבן את התייחסותכם לכך והטמיעו בין העובדים בחלק מהנהלים האתיים במקום העבודה.

שיחות אישיות בעבודה שיחות אישיות אצל עובדים ככלל לא מחמיאות לצוות הבכיר. עם כי זוכות להעלמת עין והסכמה מסויגת כשמדובר בעניינים משפחתיים דחופים, אך ההסכמה הזו נעלמת ברגע שהשיחות הן אחרות. בדומה לשימוש האישי באינטרנט שווה להטמיע נהלים ולנהל "שיחות ניעור" שישמשו "בכייה לדורות".

ישר למנהל של המנהל עקיפת סמכות מתרחשת לרוב כאשר המנהל הישיר לא עונה על הצרכים שעולים בקרב העובדים. במקרה כזה נדרשים שתי תהליכים מקבילים כדי לצלוח את המצב. האחד, על המנהל לעשות בדק בית, לבחון האם הוא מפספס את אשר מנסים ללומר לו והאם באמת הוא לא יכול לעשות דבר לשיפור המצב. השני, על העובד לידע את המנהל הישיר על התוכנית לעקוף אותו לפנות למנהל בכיר יותר – פעולה זו יכולה להזמין את המנהל להיות קשוב יותר ולנסות לעשות משהו בנידון.

לסיכום, אל תשאירו מקום לתחום "אפור". שכל הכללים והנהלים הרצויים יהיו ברורים לכל המעורבים בכל החושים. הרבה יותר מעורר מצפונית להפר כלל שברור שחור על גבי לבן. כל הדרג הניהולי חייב לשמש דוגמא אישית. לקוחות הנהנים מעובדים מוסריים הם לקוחות מרוצים. גולת הכותרת מוסר הוא ערך בסיסי והעיקר אף אחד לא באמת רוצה למצוא עצמו כאדם לא ערכי ולא מקצועי.

הצלחה בהטמעת המוסר ברגליים!

השארת תגובה